עושים סיפור מדייט

אביונים בקרן זווית

ראיתי אותך היום,בלי מסיכות ככה אמיתי, כמו שרק פורים יודע להוריד מאנשים. באותו רגע קדוש ,שכול ההסתרות נופלות בחסות היין

אני רוצה את האור הזה בתוכי!

  “תוריד איתך עוד כמה כסאות,אה וגם מים קרים יש במקרר” היא צועקת לגבי שנכנס לבניין. מזי מתרווחת על הכסא בשטח

כל השכונה תשמח-

שעליזה הבת של רחל תתארס, כל הבניין ילבש חג,איזה כל הבניין כל השכונה. כוווולם ישמחו בשמחתה של רחל. ז’קלין השכנה

דור רביעי לאהבה

כל יושבי המחנה ובעצם כל מי שרק רצה לשמוע ידע שחנה לבית אונגר הנערה הגבוהה עם החיוך שלא נגמר,זאת שיושבת 

“לכי תדעי את מי תפגשי בדרך”

הרבה זמן לא הרגשתי “ברצפה” ,כמו שאני מרגישה בדקות האלה שאני יוצאת מבית הקפה. התסכול ,העייפות, והאכזבה שואבים אותי הכי

תיבת פנדורה

יש בי תיבת פנדורה כזו, שלתוכה הכנסתי את הבדידות,הציפייה האכזבות והדמעות. הנחתי את סימני השאלה את הלא ידוע את השליטה.

“ופרוש גם עלי…”

“יוני,קח את הקרש קצת ימינה לכוון שלי,עוד קצת למטה זהו זה יושב טוב.” שמעון  מניח את הקרש במקום, ויורד מהסולם

צעקה בקול דממה

וקצת אחרי “שכל נדרי” יהדהד שם למעלה. בכל השפות מכל העולם. ושנת תשע”ח תתארגן על עצמה מאחורי הקלעים , בעוד

אלול-ספיישל דייט

“אלול” נחת סופית לפני שבוע ואני? אני רק רוצה לברוח. ולא, זה לא ממש עוזר לי שאני אוטמת את הבית