תאמיני שהאחד שלך בתהליכי ייצור/אסתי

•מכתב לאחותי הרווקה הוותיקה
(אבל זה לגמרי יכול להיות גם לרווק…)
מה ההגדרה של וותיקה, את שואלת? אז בעיניי זו אחת שיש לה רזומה בחיים, שעברה כמה אירועים, כמה משברים, כמה מקומות עבודה, כמה רגעים של שבירה, כמה דירות וכמה טיסות.
מה ההגדרה של רווקה? אחת שכשטוב לה, לא טוב לאחרים..
ומה אני רוצה ממך? תראי, בשורה תחתונה אני בעצמי עדיין רווקה, אמנם כבר עם המיועד, וכבר פתחתי ברמזים שהתפתחו לאיומים כלפיו בנוגע לעתיד, אבל עדיין רווקה.
אני לא יותר טובה ממך או ממישהו אחר, רק מרגישה מספיק בנוח לשתף אותך במה שאף פעם לא סיפרו לי בנוגע לקשר שבין המינים: על ההתנהלות, המחשבות, הרגשות, החששות, החשבונות, האמונות ובעיקר על הפעולות.
אז קבלי את המדריך המלא, נוסח האסתי:
דימוי עצמי. תאהבי את עצמך, תעריכי את עצמך. בלעדי זה, אל תחשבי על למצוא את החצי השני. לא סתם כל נדכאי העולם ודפוקי הייקום מגיעים אלייך. איזה בחור נורמלי ייצא אם אחת שלא אוהבת ומעריכה את עצמה? בדיוק, רק משיגנע.
ולא רק זה, זה גם הופך למעגל סגור שכזה: רגשי נחיתות שמְזַמְּנִים בחורי חסרי איכות, שמחזקים את רגשי הנחיתות שלך, שמוכיחים לך שאת לא ראויה למישהו נורמלי, ואז נחשי את מי מציעים לך? וחוזר חלילה.
חלאס עם עמדת השיפוט המהיר. כמו שאת לא רוצה שיתפסו אותך במילה, בפטרוזיליה שנתקעה לך בין השיניים, ואפילו בגרעפס קטן שברח לך, אל תעשי את זה לו!!!!!!
כן, הוא נבוך וסגור וביישן ומופנם. אבל הוא אחלה גבר, והוא בדיוק כמוך, צריך שיתנו לו הזדמנות להוכיח את זה.
תסמכי על עצמך. את הנבובים,  הפצועים והשבורים, את תזהי. נקודה. אולי ייקח לזה קצת זמן, אבל היי, לאיפה את ממהרת? התחזיות אומרות שאנחנו עומדים לחיות פה עד גיל 130.
אותנטיות. שלך, לא שלו. מה את חושבת, מה את מרגישה, מה את רוצה, מה נראה לך. את, לא הבחור. תעמדי רגע מול המראה. רואה את החמודה שם? יופי, אז הכוונה היא אלייך.
תקשיבי לעצמך! זה הכי מסובך שיש בהתחלה, אבל קבלי בשורה רעה: צריך להתחיל מתישהו. אל תתעסקי במה הוא חושב, רוצה או נראה לו. בשלב הזה, זה בכלל לא רלוונטי. בררי מול עצמך את הטוב, הרע והמכוער, אל תוותרי לעצמך ותעמיקי גם טריטוריית ה”למה”. זו הזדמנות מעולה להיפטר משטויות שמנהלות אותנו ללא כל סיבה הגיונית.
זה בסדר להיות תלויה באוויר. לוקח זמן לדברים להתעצב ולהתגבש, לכל דבר! למים בבויילר, לשקיעה, למנה חמה, לסרט, ולהטענה של הטלפון שלך. הכל זה תהליכים שדורשים זמן. אז מה, לעצמך לא תפרגני? קחי את הזמן והשקט הנפשי לברר ולבדוק.
לא סתם אנחנו ממהרים להחליט ולקבוע. זה נותן לנו לנו סוג של וודאות, אבל בתכלס זו אשליה כי בעולם שלנו יש רק דבר אחד בטוח…
אז לא דבילי שנפסיד פעמיים? גם לחיות באשליות וגם לא לאפשר לעצמנו הזדמנויות?
אם הוא לא שלך, הוא לא שלך. נקודה. אל תנסי לחסוך את זמן הבדיקה, את הסיכונים שבפתיחות, את ההתקשרות אליו, את התגברות הרצון לזוגיות. אל. מזכירה לך שחז”ל אמרו פעם “אם אין סיכון, אין סיכוי”.
תפסיקי להתנצל. מותר לך להגיד “לא” בלי להתנצל. זה בסדר גמור שהמראה שלו ידחה אותך, שהריח שלו יעשה לך בחילה ושנושאי השיחה שלו יגרמו לך לדפוק את הראש בקיר.
הכל בסדר אחותי, מותר לך להגיד לא על דברים שהם קו אדום ובלתי אפשריים מבחינתך. ושלא תעזי להתנצל על זה!
בלי השוואות. לא לחברות, לא לבנות דודות ובטח שלא לשכנות של הדודות. אַתְּ מי שאַתְּ, יחד עם האופי שלך, היופי שלך, הרצונות שלך, הצרכים שלך, הבאגים שלך, החלומות שלך והשריטות שלך. אז חאלס עם רגשי הנחיתות!
עין טובה. כל הזמן, בכל מקום, בכל פעם. מצרך שאסור להתקמצן עליו, והוא לא בא בקלות, אז תתכונני לזה. וכשאת מרגישה שנגמר לך, תמצאי מייד עוד. הוא איחר? כי הוא עשה מאמצים לבוא לראות אותך. הוא חזר אלייך רק מאוחר בלילה? כי הוא מת לשמוע אותך אחרי יום קשה ומטורף. הוא התעלם ממה שאת אומרת? כי הוא לא רצה לפתוח בוויכוח חדש.
הוא באמת משתדל ורוצה. נכון שזה לא תמיד יוצא, ונכון שהדבר הראשון שרואים בחצי כוס מלאה זה את החצי הריק, אבל אל תהיי סתומה, יש אנשים שאפילו כוס אין להם.
הגזמתי קצת עם העין הטובה הזו, אה?
שוויון בנטל. תראי, לשני הצדדים יש שריטות, לא ייתכן שרק צד אחד יקבל לגיטימציה לזה, למרות שזה הצד שלך. אני יודעת, זה לא הכי נוח שפתאום את נאלצת להתייחס לעוד שריטות שהן אפילו לא שלך, אבל תני כבוד לבן-אדם. הוא לא נולד עם השריטות האלו. בדיוק כמוך, הוא השיג אותם בדם, יזע ודמעות.
הגיוני שהוא לא יאכל כרובית בגלל שאת לא מסוגלת להתמודד עם הריח? הכי הגיוני! הגיוני שלא תאפשרי לו להטיל וטו על אחד התחביבים הכי חביבים עלייך- ביסלי בצל? לא אחותי, לצערי הרב, ממש לא הגיוני.
הגענו לסופלה של הערב. אמנם הסעיף האחרון, אבל הכי חשוב. שתדעי שכתבתי אותו אחרון כי אני מאמינה גדולה בזיכרון לטווח קצר. וזה הולך ככה:
תאמיני.
תאמיני בקב”ה שיודע היטב לנהל את עולמו ,תאמיני שהכל לטובה גם אם לא הכל טוב, תאמיני שיש לך את כוחות הנפש להתמודד עם הכל, תאמיני שיש לך את הסבלנות והאופטימיות. חפשי אותם היטב בתוכך, הם שם. תאמיני שהאחד שלך המיוחד בתהליכי ייצור, או בסיום תהליכי הייצור, יכול להיות שהוא הועבר לאישור מכון התקנים, אבל הוא שם. תאמיני בטוב שקיים, בשפע, במציאות האלוקית. זה לא סיסמאות אחותי, זו מציאות.
אל תפחדי, אל תחששי.
תסמכי על עצמך, תסמכי על הקב”ה.
מִקְדָּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה,
קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה,
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא,
וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה.

השארת תגובה