“מצריכה” “לרוצה”

מכירים את האנשים “שצריכים”?
‘צריכים לעבוד’
‘צריכים לאכול’
‘צריכים לישון’
‘צריכים לאהוב’
וכן,גם להתחתן הם  ‘צריכים’.
לחיות במיינד של “צריכה”  זה השרדות, אני שורדת את החיים האלה ועושה רק מה שצריך.
לחיות  מתוך השרדות זה קשה,מאמץ ומצמצם.
ילדים למשל, הם הכי מחוברים לעצמם ואף פעם לא תשמעו ילד אומר לאמא שלו:”אני צריך לאכול” כי עדיין החיים לא שרטו אותו והוא לא פיתח מנגנון השרדות של “צריך”..
שאני מחפשת פרטנר לחיים ממקום של “צריכה”
‘כי מאוחר’
‘כי אני כבר בת 31’
‘כי כולם כבר התחתנו’
‘כי אני רוצה להיות בבית שלי כבר’
זה חיפוש ממקום השרדותי שיוביל אותי לפרטנר השרדותי ולקשר שלא נכון לי.
לרצות זה כבר סיפור אחר זה שלב למתקדמים,
זה כבר המקום של הנשמה  זה התשוקה לחיים זה ההתרגשות בעיניים.
שאני מחפשת פרטנר ממקום של ‘רוצה’ החיפוש יהיה באנרגיה אחרת לגמרי.
לפעול מתוך כאב/
“אני רק אמצא את האיש שלי ואהיה מאושרת”
“אני רק מורידה 15 ק”ג מהגוף ואני מושלמת”
“שהמשכורת שלי תעלה ארגיש טוב עם עצמי”
יש אנשים שמתנים את האושר הפנימי שלהם במשהו חיצוני שיקרה בעתיד.
מה הם בעצם אומרים?
עכשיו לא טוב לי! אבל חכה חכה, רק אגיע ליעד וארגיש טוב,מבטיח!
והם יוצאים לתופסת אחרי היעד ואחרי האושר שנמצא שנייה מהם. כמובן שגם בהשגת “היעד” הסיפוק לא ממלא אותם והם כבר רודפים אחרי הדבר הבא.
שהנקודת מוצא היא -עכשיו לא טוב לי ורק שאגיע למטרה,יהיה לי טוב,
אני אפעל מתוך כאב,מתוך מצוקה מתוך חוסר פנימי ואז כל מה שאזמן לחיים שלי יהיה מתוך מקום של מענה לכאב הפנימי שלי.
זה יכול להיות בדיאטה, רק שאני אוריד 15 ק”ג ממני אני ארגיש מושלמת ,לפני כן אני שונאת את עצמי ואת הגוף שלי.
מי שזאת הפתיחה שלה לדיאטה, תאמינו לי שגם אם היא תצליח לרדת במשקל, אהבה עצמית לא תהיה שם.
ובחיפוש זוגיות,
אם אני מחפשת פרטנר לחיים מתוך מקום כואב של נואשות.של נמאס לי ,חסר לי,לא שווה לי כלום אם אין לי מישהו לידי.
אני לא מאושרת!!! נקודה.
אני בעצם  מחפשת אדם, שיבוא וימלא בתוכי את כל הכאבים שלי. כי שאני לבד אני שווה כלום ,אני חסרה רק שיבוא משהו מבחוץ להציל אותי מהרווקות ארגיש כבר מלאה.
שאני נמצאת במיינד של בריחה מכאב ורק מחכה למושיע  מבחוץ,אני אזמן לחיים שלי אדם שיגיע ממקום שיענה לי על  כאב ומצוקה,שהוא בעמדת המציל ואני בתפקיד הנושעת, וזוגיות בריאה וטובה בטוח לא תצמח משם.
זוגיות פנימית/
 שנים הלכתי מורעבת ומתוסכלת. רציתי להתחתן ולהיות עם משהו ,חיפשתי אדם שימלא לי את כל הבורות, והכאבים בפנים ורק הרגשתי כמה שזה מתרחק ממני.
חיכיתי לאדם שיבין,שיכיל,שימלא,שיראה אותי. בתכלס בתוך כל  אחד ואחת יש איזשהו רצון פנימי נסתר  שיגיע משהו כזה.אבל במשך הזמן והתהליך הפנימי הבנתי שאין חיה כזאת.
שאני מבינה שאני האחראית על האושר והמילוי הפנימי שלי שום נתון חיצוני לא ישנה את זה.
כן ,גם לא בן זוג!
 אני אחראית על האושר הפנימי שלי,על הכאבים שלי התסכולים וכל מה שמכיל הקונספט הזה שנקרא “אני”
וכשאני לוקחת אחריות על עצמי, אז אני מזינה את עצמי מכילה אוהבת וממלאת.בדיוק אבל בדיוק כמו שציפיתי בעבר מאדם חיצוני בדמות מושיע או מלאך שיעשה לי.
אז כן, זוגיות טובה מתחילה קודם כל בי בעצמי.בזוגיות הפנימית שלי עם עצמי,בהבנה בחיבור בהכלה ובלקיחת אחריות על כל החלקים שיש בי ,גם על החלקים הפחות יפים. ומתוך החיבור הפנימי וההקשבה לעצמי, אזמן לחיים שלי רקנאת מי שמדוייק ונכון לי.
היום אני  מחפשת זוגיות לא בגלל שאני “צריכה” או בגלל “שכואב לי” היום אני מחפשת פרטנר  כי אני רוצה!!!
רוצה לצמוח ביחד,רוצה  להתקדם,רוצה לתת מעצמי, רוצה להכיר עוד חלקים בתוכי  ובעולם הפנימי שלי,
שאוכל להגיע אליהם  מתוך זוגיות, קשר, נתינה ואהבה.

השארת תגובה