כל הפגנה לטובה

לפני שבועיים נקלעתי ש לא מרצוני להפגנת האתיופים בתל אביב, כלומר לפקקים המטורפים ולאוטובוסים שלא באו.תוך כדי שהתגלגלתי שלא מרצוני לדיזינגוף סנטר בואכה קינג ג’ורג’, מחפשת תחנה שתגאל אותי כבר לבית, הרשיתי לעצמי קפה מקופיקס ( אני בגמילה)

וככה אני והקפה תרים יחד אחרי התחנה הגואלת,מכל התחנות הציצו אנשים מיואשים עצבניים וקופאים מקור,שהגעתי לתחנה הייתה שם אישה מבוגרת וחביבה שהתחילה לחלק קרקרים ליושבי התחנה המורעבים…

טוב עד כאן זה היה טריילר עכשיו אגיע לפואנטה.

בתחנה עמד בין היתר בחור חרדי, נראה דווקא סבבה ואילו הייתי חיה ביקום מקביל הייתי פותחת איתו בשיחה, וכי למה לא?

לוקיישן יש-להלן תחנה.

קפה יש-להלן קופיקס

נפשות פועלות בטח שיש.

גם זמן יש בשפע, כי זה נראה שהלילה כאן עוד ארוך.

מה צריך יותר מזה, מה???

ת’אמת? שאני פריקית של להכיר מישהו בצורה ספונטנית, בלי הקדמות והכנות.

מבחינתי כל סיטואציה בחיים היא הזדמנות להכרות.

כי מה יותר כיף מלהיות בדרך לאן שהוא ופתאום משום מקום לזרום על דייט ספונטני.

הבעש”ט אומר שיהודי אף פעם לא נקלע סתם לאיזה מקום,אם הוא יתגלגל למקום מסויים יש לו שם שליחות לעשות.

זה יכול להיות בכל מקום בתור בסופר, במס הכנסה, באמצע מסלול בצפון וכן גם בהפגנה.

נקלעת להפגנה בטעות והאוטובוס לא מגיע? מעולה!זה הזמן שלך לזרום על דייט ספונטני.

והכי מגניב הסיפור לנכדים: אתם יודעים איך סבאוסבתא הכירו?? בתחנה בקינג ג’ורג בגלל ההפגנה של האתיופים וכל תל אביב הייתה חסומה וזה.

ועכשיו ברצינות בלי צחוק, נכון חבל שכל זה יכול להיות רק ביקום מקביל?

כמה פעמים הלכתי ברחוב ואמרתי: “וואו איך הוא יכול להתאים לחברה/שכנה/גיסה…”

כמה שידוכים יכלו להסגר,כמה נשמות יכלו להתאחד. ככה על הדרך תוך כדי תנועה והפגנה.

מפה לשם.. הבחור שעמד אתמול בתחנה בקינג ג’ורג’ מוזמן להתקשר.

.

השארת תגובה